"לא מתוך אונס ילמד הנער אלא מתוך משחק" (אפלטון).

המטרה העיקרית הניצבת בפנינו בהוראת המקרא היא לתווך את הטקסט המקראי לתלמיד בדרך שתהפוך את הטקסט העתיק למשמעותי עבורו. כדי להצליח בכך צריכה להתקיים למידה דיאלוגית, הנוגעת בעולם האמיתי של התלמיד, עליה להיות למידה אקטיבית, המחוברת אל הבעיות החברתיות, הפוליטיות של סביבתו ואף אל חייו האישיים, ולא למידה המתבססת על האזנה וחיקוי. אם כך, התפקיד המרכזי של המורה לתנ"ך הוא להנגיש את שפת המקרא ולתרגם אותה לעברית בת ימינו. למעשה, התנ"ך הוא שפה זרה שניה עבור התלמידים ולכן מתעורר קושי אמיתי לחבב את התנ"ך על התלמידים.

בהוראת המקרא קיימים קשיים לשוניים ורעיוניים: לשון קשה, מבנה טקסט מורכב, ריחוק מנטאלי ריחוק מבחינת זמן, מקום, תפיסת העולם, אורח החיים ומנטאליות.

היוזמה - הערכה חלופית באמצעות משחקים – מאפשרת למידה אקטיבית.

לפיכך הערך של היוזמה הוא לימודי, חברתי ורגשי.

תכנית הלימודים במקרא בכיתות ז' עוסקת בין השאר בסיפור יציאת מצריים. על מנת להפוך את הלמידה לחווייתית בצורה הקרובה יותר לעולמם של הילדים, נדרשו הילדים להכין משחק לימודי.
בפני התלמידים הוצגו 3 אפשרויות למשחק ובמקביל ניתנה להם אפשרות .

במסגרת תכנון המשחק הם הונחו לקרוא את הפרקים הנבחרים בצורה מעמיקה, וזאת על מנת שיוכלו לחבר שאלות ותשובות ברמה גבוהה ויצירתית תוך נאמנות לסיפור המקראי. כל אחת מהקבוצות נדרשה לחבר 20 שאלות ו-4 תשובות אפשריות לכל שאלה.

במסגרת זו אפשרנו ועודדנו תלמידים מכיתות שונות לחבור ביניהם כך שהקבוצות שתיווצרנה תהיינה הטרוגניות לחלוטין. מספר התלמידים בקבוצה מנה 2-3 תלמידים במקרים חריגים 4 תלמידים.
הם קיבלו מראש מחוון על פיו עבודתם תוערך. זאת על מנת שיידעו כיצד לבנות ולערוך את המשחק.

המשחקים יועברו בשכבה וישמשו כמשאב למידה לשנים הבאות.

היוזמה פותחה ע"י צוות מקרא שחיפש דרך להנגשת המקרא ולעשותו ידידותי לתלמידים ומובן להם, באופן שמורות המקרא יוכלו ליצור הוראה משמעותית. הדרך שבה בחרנו, המשחק, היא התנסות ראשונית עבורנו.

מורות המקרא חברו למורות השילוב, שתחום התמחותן הוא בהקניית אסטרטגיות למידה ובתיווך החומר הלימודי לתלמידים לקויי למידה והייתה למידת עמיתים.

הבחירה בכלי המשחק בתחום המקרא, השיגה כמה מטרות:
מטרה לימודית- התנ"ך אכן הונגש לתלמידים ותלמידים שמגלים קושי בדרך הלמידה הקונבנציונאלית בכיתה, התחברו לטקסטים המקראיים והצליחו דרך יצירת המשחק לרכוש הבנה משמעותית של הטקסטים המקראיים. יש לציין שתרומה זו נעשתה הודות גם לחברי הקבוצה האחרים שסייעו זה לזה.
מטרה חברתית- נוצרו קבוצות של תלמידים שלא הכירו לפני כן. יש לציין שזוהי שכבה חדשה בביה"ס שניזונה מבתי ספר שונים, ועבודה מסוג זה מזמנת הזדמנות להיכרויות חדשות בקרב השכבה. כמו כן, ברובן נוצרו קבוצות הטרוגניות, אשר קרב בין תלמידים עם יכולות שונות. בנוסף, ישנם תלמידים שגילו יכולת הכלה וצרפו לקבוצתם תלמידים שהתקשו למצוא קבוצה ודרך זו סייעו להם בפן החברתי.
מאידך, התחום החברתי הציף גם קשיים של תלמידים שהתקשו למצוא שותפים לעבודה, תלמידים חזקים שבחרו לעבוד בקבוצה עם תלמידים כמותם וגילו חוסר סובלנות לתלמידים חלשים מהם ותלמידים עם קשיים שבחרו לעבוד עם תלמידים כמותם והתקשו להפיק תוצר. בנוסף, היו תלמידים שהעתיקו שאלות מהאינטרנט, או מחברים אחרים או שהוריהם עשו עבורם את העבודה ולכן הציון לא אובייקטיבי ולא משקף את הידע של התלמידים.

על אתגרים אלו ניתן מענה לקראת היישום בפועל שנה הבאה.

לסיכום, בצד יתרונות המשחק ויצירתו קיימים קשיים המצריכים גם דרך התבוננות נוספת הערכת התלמיד.