פריצת המסגרות ביוזמה באה לידי ביטוי במקצועות הלימוד ובשכבות הגיל.

היוזמה באה לידי ביטוי בארבעה ציוני דרך במהלך השנה:

ראש, השנה, חנוכה, ט"ו בשבט ויום שיא "הברביסימו".

ראש השנה:

תלמידי כיתות ו' הטמינו בסתר סלק וילדי החט"צ התבקשו לחפור ולגלות מה טמון באדמה. למדנו וחקרנו על הסלק, ערכנו סדר ראש השנה משותף לכל בית, ברכנו "שיסתלקו כל אויבינו" ואכלנו את הסלק.

חנוכה:

בין ראש השנה לחנוכה נעשו הכנות לקראת הקמת הגינה. במקביל התלמידים הנביטו קטניות, עקבו וצפו אחר ההתפתחות בתנאים שונים. התלמידים מנו את הזרעים והנבטים, מדדו גובה, הגיעו למסקנות לגבי תנאים אופטימליים.

בכיתה התקיים דיון מה התלמידים רוצים לזרוע, לנטוע ולשתול בגינה. ציירנו דיאגראמה ששיקפה את התוצאות, הילדים הסיקו מסקנות וכתבו למנהלת בית הספר רשימה שפרטה את הצרכים שלהם לשם הקמת גינה.

התלמידים חולקו לקבוצות עבודה הטרוגניות בוגרים וצעירים והציגו באופן יצירתי את אחד הצמחים כפי שנקבע מראש בפני שאר התלמידים. כאשר הוצע לבנות דחליל עלתה דילמה האם זה טוב להבריח מהגינה בעלי-חיים שעשויים להזיק לצמחים?

יום השיא היה חנוכת הגינה בהקשר לחג החנוכה. הילדים הביאו דוגמאות וסיפורים אישיים על חנוכת בית. אנו סיפרנו את הסיפור ההיסטורי וכיצד נחנך בית המקדש בימי בית שני. הילדים כתבו הודעה, רשימת מוזמנים, הזמנה, רשימת כיבוד לחנוכת הגינה, שלטים לכללי התנהגות בגינה ואף הכינו קישוטים לקראת מסיבת חנוכת הגינה. הגיעו אורחים, הוכן כיבוד לביבות, נחתך הסרט ע"י מנהלת בית הספר, וסיימנו "בתפילת הגשם".

ט"ו בשבט:

תלמידי החטיבה הצעירה יצאו לטיול לנאות קדומים ולמדו על החקלאות בעבר, הכירו צמחים מתקופת התנ"ך ופרחי בר עונתיים. הם כתשו זעתר והכינו שקית ריחנית מהדס.

בכיתה למדנו על עצי פרי ועצי סרק, סיירנו וחקרנו את העצים בבית הספר. למדנו וחקרנו את פרות ההדר, נערכה חגיגת הדרים. התלמידים מנו את הפרות שהביאו מהבית, כתבו סיפורים חשבוניים. הילדים סחטו תפוזים, ההורים הכינו עוגות, ריבות וסלט מפירות הדר.

התלמידים תכננו ובנו ערוגות. בשל בעיה בתפעול הטפטפות וצורך בהשקיה בעצת מדריך חקלאי, בנו הילדים טפטפת מבקבוק שתיה ובנוסף טמנו באדמה גלילי נייר טואלט במטרה שיספגו את מי ההשקיה כך שהצמח יוכל לקבל מים לאורך זמן. במקביל הציגה אחת התלמידות מידע על שמעון בלאס ממציא הטפטפות. התלמידים שתלו צמחי תבלין, צנון ופרחי אמנון ותמר. הם זרעו חיטה וחמנית.

לקראת ט"ו בשבט נלמדו מקורות מצוות ומנהגי החג. נערך סדר ט"ו בשבט שבו ברכו על הילדים על היין הלבן, היין האדום ועל הפרות היבשים. כל ילד קיבל שקית פרות יבשים ושתיל של אמנון ותמר.

סביב יום הולדתו של חיים נחמן ביאליק נלמד השיר "פרח עציץ". שוחחנו בעניין הדילמה של הפרח בבית לעומת פרח בגינה. במסגרת יום קמפוס הציגה והמחיזה אחת האמהות את הסיפור "חנן הגנן".

במהלך כל התקופה טפלו, שמרו על הניקיון, השקו וערכו מעקב ומדידה על התפתחות הצמחים. נכתבו שלטים עם שמות הצמחים.

יום שיא ברביסימו  17.5.16  ערב שיכלול את כלל באי בית הספר. בערב זה יוצג תהליך הלמידה מבוסס הפרויקט שכל שכבה התמקדה בו במהלך השנה

החלק הראשון של הערב יכלול את תלמידי שתי הכיתות בוגרים וצעירים, שיציגו במלל את תהליך הלמידה סביב הגינה. בסיום ההצגה יתקיים שוק איכרים שבו ימכרו מאכלים שיש בהם מהצמחים שגדלו בגינה. התמורה תהיה בפרי או בירק שיתרמו בסיום הערב לנזקקים.

חלק שני משותף לכלל תלמידי בית הספר. כל שכבה מציגה בריקוד ובשיר את הפרויקט שבו עסקו במהלך כל השנה.

במהלך כל השלבים:נלמדו אותיות, מילים וביטויים, הייתה התנסות בכתיבה של מילים משפטים וסיפורים קצרים, האזינו לסיפורים, שרו שירים ,המחיזו  ועשו עבודות יצירה בהקשר. בסיום כל שלב כל תלמיד כתב רפלקציה מה למדתי שלא ידעתי במהלך תקופה זו.

היוזמה הוערכה בסוף כל יחידת זמן על ידי מפתחי היוזמה. כלי ההערכה שהשתמשנו בהם היו  תצפית ושיח.

באמצעות השיח  על המושגים למדנו אם התלמידים יכולים לקשר אותם לעולמות התוכן ולעשות בהם שימוש.

הידע שנרכש - האם התלמידים יכולים היום לקשר מושג כמו חנוכה גם להיסטוריה (חנוכת בית שני) ולעשות שימוש רלוונטי חנוכת בית בימינו וחנוכת הגינה בחטיבה הצעירה?

מתוך התצפית ותוצרי התלמידים במהלך כל שלבי היוזמה ניכר שהילדים רכשו ידע בתחומי הדעת השונים, הטמיעו אותו ועשו בו שימוש (רפלקציה, כתיבה של סוגות שונות, קריאה, הצגת מידע, חקר, יצירה, המחזה ועוד).

אנו סבורות שיש חשיבות ניכרת לחשיבה לאחור בסיום כל שלב ותיעוד הנלמד ע"י התלמידים. הרפלקציה באמצעות כתיבה, ציור אפשרה להם להטמיע ולנו לבחון האם המטרה והיעדים שהצבנו הושגו באופן חלקי, מלא או בכלל לא. כפי שניתן לראות בקלסר הנספחים אנו מעריכות שמטרה זו הושגה.

•  עבודת צוות –  מתוך התצפית נראה שבמהלך כל השלבים הייתה עבודת צוות בין כלל התלמידים ובין תלמידי החט"צ ותלמידים מכיתות גבוהות בבית הספר שסייעו בעבודה המעשית  בשטח.

• ההורים היו שותפים פעילים וסייעו בכל ימי השיא שציינו סיום שלב.

• להערכתנו עבודת הצוות הפכה את תהליך הלמידה לחווייתי ומשמעותי. מעבר לרכישת ידע פדגוגי הילדים למדו מיומנויות חברתיות כמו: שיתוף פעולה, כבוד לאחר, אחריות, נתינה והתנסו בפתרון בעיות, דילמות וקונפליקטים. בנוסף, נוצרו בעקבות האינטראקציות חברויות חדשות של ילדים מכיתות שונות.

•  

• הערכת פרואקטיביות של התלמידים - מתוך התצפית ניכר שהתלמידים היו שותפים פעילים וגילו אחריות. הם כתבו שאלות למדריך החקלאות, הם בחרו מה לגדל בגינה, את מי להזמין, הם כתבו הודעות, רשימות והזמנות ועוד. הם ייצרו את הידע הם חיפשו מידע והציגו אותו בכיתה בדרך שבה בחרו.

• הם תכננו והקימו את הערוגות, שתלו, זרעו וטיפלו. הם מנו את הזרעים והנבטים. הם עקבו אחרי ההתפתחות ומדדו. התלמידים היו שותפים מלאים בתכנון ערב השיא "הברביסימו".

בהשוואה לשנה שעברה שבה אנו "האכלנו אותם בידע", בשנה זו האחריות על הלמידה היתה של התלמידים. מתוך "זיכרונות" שמעלים התלמידים ובקשות שלהם מהחברים לחזור על פעילות, ניכר שהפרואקטיביות היתה משמעותית ביותר הן בנוגע לרכישת הידע והן בנוגע לעבודת הצוות.

היוזמה "פריצת מסגרות ככלי ללמידה משמעותית" כאשר תחום התוכן גינה במוקד, יושמה בשנה שעברה ופעם נוספת בשנה זו. כיוון שהאוכלוסייה דו-גילית וחלק מהתלמידים התנסו בהקמת גינה ורכשו ידע, היה צורך לערוך שינויים בתכנון המקורי כדי לספק חוויות חדשות של למידה משמעותית.

בתכנון כל שלב בחנו האם אכן אנו עושות שימוש בכמה שיותר תפקודי לומד. אנו מעריכות שהיבט זה חיזק את התהליכים והמטרות שרצינו לקדם. אנו רואות חשיבות ניכרת בפרואקטיביות של התלמידים והקהילה ובהפקת תוצרים ורפלקציה במהלך כל שלב.

מעבר לכך חלו שינויים ביוזמה המתוכננת מסיבות אובייקטיביות ולא צפויות כמו: מצב ביטחוני שלא אפשר להכניס לבית-הספר עובדים שיכינו את הקרקע, גיוס מתנדבים, איחור בהגעת הזרעים והצמחים בעיה במערכת ההשקייה ועוד...

כיוון שהיוזמה יושמה פעם שנייה בשלב מסוים המורות חשו "רוויות" מתחום התוכן הגינה, הגמישות הפדגוגית בבית-הספר אפשרה לנו לערוך שינויים בתכנוןתוך כדי היצמדות למטרת העל. הועלתה הצעה לתת נדבך נוסף לכל נושא הגינה כמשאב ואנלוגיה לצמיחה קוגניטיבית, רגשית והתפתחותית של התלמיד כפרט וצמיחה של עם.

ההתכוננות למטרה "פריצת מסגרות ככלי ללמידה משמעותית", האמונה והדבקיות בה הביאו להערכתנו להצלחת היוזמה.