"איזה כייף היה לשבת יחד, ולחלק בנינו תפקידים להצגה"

"הכי כייף היה שהמורה נתנה לנו את האפשרות לבחור איך אנחנו רוצים להביע, ולספר על המשל שקראנו... היה כייף להציג באנגלית".

"היה כייף לראות תמונה שלנו עם הבובות בעיתון בי"ס".

"דרך ההצגה למדנו דברים לחיים".

"כייף שהמורה מאמינה בנו ונותנת לנו להתבטא איך שאנחנו רוצים".

המשל הזכיר לי דברים שקרו לי בחיים".

"נהנינו מתגובות החברים בכיתה, ומתגובות המורים".

"מזל שהמורה לא ויתרה לנו".

"לא היינו לחוצים בזמן".

" המורה הייתה קשובה לנו וזרמה איתנו".

"היה כייף להחליט לבד מה אנחנו עושים ואיך.."

"הרגשנו מנהיגים".

אלה רק חלק מהדברים שהתלמידים אמרו לנו  לאחר שעבדו יחד על פעילויות שהם בחרו, בעקבות משל באנגלית שקראנו בכיתה בשיעור אנגלית. שם המשל:

The Man, the Boy and the Donkey.

 ובעקבות יצירה ספרותית בעברית שלמדו, במסגרת שיעורי ספרות בהם נלמדה הבלדה "אדוארד אדוארד".

קצת רקע עלינו, המורות: אתי יוסף- מורה לספרות- מחנכת כיתה ח' בבית ספר שש שנתי בחולון. רחל קסטנר- מורה לאנגלית בבית ספר יסודי "תרבות" בראשון לציון- בית חינוך למנהיגות אישית.

אז מה כבר אפשר לחדש ביומן הקריאה? הרי כולנו רוצים שהדור הבא יקרא יותר, יעשיר את אוצר המילים שיש לו, וייהנה יותר מחוויית הקריאה..  איך עושים זאת?

כדי לגרום לתלמידים שלנו "לצאת מהקופסה" הצגנו בפניהם שלל רעיונות, כמו: קומיקס, אלבום תמונות, הצגה, שיר, משחק ועוד. מובן שאפשרנו להם להעלות רעיונות אחרים- כיד הדמיון הטובה עליהם.

אנגלית- לאחר קריאת המשל באנגלית ולאחר שהתלמידים הבינו את משמעות המשל.. החליטה  קבוצת ילדים  אחת, שהם רוצים לעשות את יומן הקריאה בדרך של  הצגה- משחק תפקידים.

קבוצה שנייה החליטה לעשות תיאטרון בובות מנייר, וקבוצה שלישית החליטה להביא לידי ביטוי את יומן הקריאה דרך  תיאטרון בובות.

ספרות- לאחר שלמדנו בכיתה על הבלדה ומאפייניה, ולאחר שקראנו בלדה והבנו את התוכן והמבנה, ניתנה אפשרות לתלמידים להביע את התוכן בצורה יצירתית ושונה מתוך שלל אפשרויות שעלו על הפרק.

מאחר והדרך, כידוע לנו, חשובה יותר מהתוצאה, היה מעניין לראות את האינטראקציה בתוך הקבוצות: את השיח שהיה שם, המשא ומתן בין חברי הקבוצה, ואת תהליך חלוקת התפקידים בקבוצה.

ככלל, במסע שלנו ללמידה משמעותית- למידה שתשאיר חותם חיובי אצל התלמידים, חשוב לבדוק את תפקוד הלומדים מתחילת המסע ועד להפקת התוצר הסופי.

השאלות ששאלנו את עצמנו בעקבות הפעילות היו:

האם הפעילות הייתה יצירתית?

האם היה שימוש בתפקוד המטה- קוגניטיבי- חשיבה על חשיבה..

איך התנהלה עבודת הצוות- שיח בקבוצה, אינטראקציה בקבוצה...

איך באה לידי ביטוי המסוגלות האישית של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה..

האם היה שימוש בשפת גוף, תנועתיות ומשחק בהבעת הרעיונות...

וכמובן, האם התלמידים נהנו מהפעילות?

כפי שציינו בתחילת הכתבה, התגובות של התלמידים לפעילות היצירתית שעשינו הייתה חיובית ביותר, כפי שניתן להתרשם בתמונות שצירפנו בסוף הכתבה.

היוזמה עודדה תלמידים שבדרך כלל לא קוראים, לקרוא. תלמידים שבדרך כלל יושבים פסיביים בכיתה, להיות פעילים יותר בכל מה שקשור ביצירה, חשיבה, ציור, תנועה ועוד.

התלמידים התלהבו מהפעילות והרגישו שהם לומדים משהו חדש..הלמידה עבורם הייתה משמעותית והעלתה ללא ספק את המוטיבציה שלהם לקרוא.

 התלהבות זו, מעודדות אותנו, המורים, לעשות עוד פעילויות משמעותיות ומהנות כאלה. פעילויות המוסיפות עניין, מוטיבציה, ואנרגיה חיובית, המפיחה רוח חדשה בתהליכי ההוראה שלנו ,המורים, ובתהליכי הלמידה  של התלמידים.