אנו זוכרות את הרגע בו הצגנו את המטלה בפני הילדים: "יצירת משחקים בשפה" כאשר הבסיס, מילים חדשות מתוך טקסטים נלמדים.

המטרה: העשרת אוצר המילים, העשרת השפה העברית בדרך של משחק.

ההתרגשות שאחזה בהם היתה עצומה, ראית ניצוץ וברק בעיניים, דבר שכמחנך אתה מייחל לראות ביום יום. הם היו חדורי מוטיבציה לעשייה ורצו כבר להתחיל, גילו סקרנות רבה ושאלו שאלות רבות.

יתרה מכך, ההתארגנות למפגשים הייתה מהירה ויעילה, הם לא בזבזו זמן, ידעו מה ניצב מולם, מהי המטרה וכיצד מתקדמים, על מנת להשיגה.
גילינו כי לימוד והטמעת מילים חדשות דרך משחק, היא דרך נפלאה ללמידה חווייתית ומשמעותית.

זאת ועוד, אתגרנו את הילדים: "המשחקים שאתם אמורים ליצור, אינם כאלה שכולנו מכירים ונמצאים על המדפים בחנויות, אלא, משחקים חדשים. ואז עלו שאלות כמו: "האם אפשר לקחת שני משחקים קיימים ולחבר אותם ביחד על מנת ליצור אחד"?

כלומר, מעין שעטנז, או "האם אפשר לקחת משחק מוכר ולשנות חלק מן הכללים"? ועוד כהנה וכהנה.

לדמיון של הילדים לא היה סוף, רק אפשר להם , והם פורצים גבולות, חושבים  מדמיינים ויוצרים.

הדיונים הרבים שהתקיימו ביניהם, ההתחבטויות האינסופיות, העלאת הרעיונות, בחינת היתרונות והחסרונות של כל רעיון של כל משחק, בנוסף,  כיצד לקחת שני משחקים שונים וליצור מכנה משותף ביניהם?

כיצד לשלב בין כללים של משחקים שונים?

 מידת המורכבות של המשחקים הלכה וגדלה אולם דבר זה, לא הרתיע אותם, נהפוך הוא, זה הניע אותם יותר ויותר והכניס עניין רב. זאת ועוד, שיתוף הפעולה בניהם, חלוקת התפקידים תוך הסתייעות בחוזקות של כל אחד מחברי הקבוצה, גרמו להעצמתם בעיני וחבריהם, ואפשרו ביטוי עצמי מלא. ובסיום, שלב הבקרה והביקורת - בדיקת איכות המשחק שינוי ושיפור בהתאם. תהליך זה  עד לתוצר הסופי, זימן בכל רגע נתון, הנאה צרופה, עבודת צוות ושיתוף פעולה.

לאורך כל הדרך, כצופות ומלוות נתוודענו לחדוות הלמידה והיצירה, גם התלמידים המתקשים ביותר, דרך יצירת המשחק, ושיתוף החברים בקבוצה, נוצרה הטמעה של המילים בדרך חווייתית שהמשחק זימן, שאין ספק  במיוחד, עבור ילדים האלה, אין דרך טובה מזו להטמיע את המילים ולהעשיר את השפה.
לדעתנו זוהי דרך משמעותית מהנה ופורה, מזמנת למידה, המפעילה בו זמנית כישורי חשיבה וכישורים חברתיים.