זה היה המשפט ה-I  שאמרה לי חברתי כשהצעתי לה לבוא איתי לחוג ריקודי-עם. בכל זאת הצטרפה אליי ואפילו קצת נהנתה. המשכתי "להציק" לה והצעתי שנביא את ריקודי העם לגן בו אנו עובדות ביחד. המשפט ה- II שהיא אמרה לי –"ריקודי עם?? שכחת שאנחנו בגן חינוך מיוחד?? קודם שילמדו לקפוץ, לדבר, לצייר....."

לימים, כשחשבנו איזו יוזמה נציע במסגרת השתלמות "מורה יוזם" נזכרנו באותה שיחה והחלטנו לנסות, על אף הספקות, ללמד את ילדי הגן ריקודי עם.

אנו עובדות בגן טיפולי לילדים מעוכבי התפתחות בגיל 4-6.  בגננו 10 ילדים, 4 בנות ו-6 בנים. לילדים קשיים בתחומי תפקוד שונים אשר משפיעים על חיי היומיום שלהם. עיקר הקשיים מתבטאים בתפקוד הקוגניטיבי, מוטורי, שפתי, חברתי, התנהגותי ורגשי.

ילדי הגן מקבלים טיפולים ע"י צוות רב-מקצועי הכולל מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ותרפיסטית בתנועה.

זו השנה השנייה שבה אנו משלבות את הריקודים במהלך סדר היום בגן. הילדים לומדים ריקודים מובנים בליווי מוסיקה, באופן רציף וקבוע, בתדירות של פעמיים בשבוע. התהליך מתבצע בשיתוף פעולה עם הגננת, הסייעת ובת השרות הלאומי. בהמשך אנו מתכוונות לשלב את ההורים כצופים וכרוקדים עם הילדים במסיבות הגן. מדי פעם אנו מזמינות את ילדי הגן הצמוד אלינו, גן רגיל, והילדים לומדים את הריקודים יחד. אנו נהנות לראות את שיתוף הפעולה ביניהם, וכשהם רוקדים יחד קשה להבחין איזה ילד שייך לאיזה גן....

הריקודים עצמם מורכבים מתנועות המותאמות ליכולתם של הילדים מבחינה מוטורית, שפתית (הבנה) וקוגניטיבית. בתחילת הדרך קיווינו שהילדים ילמדו מגוון ורצף של תנועות וימציאו תנועות ריקוד משל עצמם. כיום זה קורה והם משתתפים בתהליך המצאת התנועות.

נראה לנו כי המטרה העיקרית – הנאה ושמחה ביחד – כבר הושגה. הילדים שואלים בתחילת היום "מתי נרקוד"  ורוקדים לבד כששומעים את המוסיקה. לפעמים אף שרים את השירים תוך כדי משחק חופשי בגן ובחצר.

מעבר לכך, אנו מצפות שהילדים יתקדמו בביצוע מיומנויות מוטוריות הדרושות לחיי היומיום, ירחיבו את אוצר המילים ההבנתי וההבעתי, ייחשפו לקצב ולמוסיקה תוך פיתוח כישורים חברתיים ויכולת התייחסות לאחר ויירכשו ביטחון עצמי תוך עמידה מול קהל.

בינתיים אנחנו ממשיכות לרקוד להנאתנו בשעות הערב ואף אחת מאיתנו לא זוכרת את המשפט ה- I.